שאלות נפוצות

במהלך תהליך התרומה עולות שאלות רבות שמעסיקות תורמים פוטנציאליים. ריכזנו כאן מגוון שאלות נפוצות והפנינו אותן למומחים בנפרולוגיה, מתאמות השתלה בבתי חולים שונים, המרכז הלאומי להשתלות, פסיכולוגים וצוות מתנת חיים.

מהו אורך התהליך מתחילתו ועד ליום ניתוח התרומה?

תהליך הבדיקות משתנה מתורם לתורם ותלוי במורכבות הרפואית, בבית החולים ובקצב שבו המועמד משלים את הבדיקות.

  • תהליך מהיר נמשך כשלושה–ארבעה חודשים.
  • לרוב, הבדיקות נמשכות שישה עד תשעה חודשים.

במקרים מסוימים התהליך עשוי להימשך כשנה ואף יותר.

ברוב המקרים מוציאים את הכליה השמאלית. רק במצבים חריגים, בהם יש נסיבות אנטומיות מיוחדות, תילקח הכליה הימנית.

מומלץ להיפגש בסמוך להשתלה.
פגישה מוקדמת מדי עלולה ליצור מחויבות שעשויה להקשות במקרים מסוימים. באופן כללי, אנחנו ממליצים כן להיפגש עם החולה, ולא לשמור על אנונימיות מוחלטת. המושתלים לרוב מרגישים צורך עז להודות לתורם, וחשוב לאפשר להם לעשות זאת.

  • האשפוז נמשך לרוב שלושה עד ארבעה ימים.
  • ההתאוששות המלאה אורכת חודש עד חודש וחצי, אך עשויה להשתנות בהתאם לכל תורם.

לאחר הניתוח ישנם כאבים, שעוצמתם תלויה בסף הרגישות האישי של כל תורם.

  • יש תורמים שחווים כאבים חזקים, ואחרים מדווחים על כאב נסבל או כמעט לא מורגש.
  • התורמים מקבלים משככי כאבים להקלה, והכאב נחלש בהדרגה מיום ליום.
  • חשוב לדעת שלתרופות אופיאטיות יש לעיתים תופעות לוואי במערכת העיכול ובהרגשה הכללית.
  • בניתוח לפרוסקופי גודל הצלקת המרכזית כ-5 עד 7 ס"מ, בנוסף ל-3–4 צלקות קטנות נוספות.
  • במקרים חריגים של ניתוח פתוח, הצלקת עשויה להגיע לכ-20 ס"מ.

כן, בימים הראשונים לאחר הניתוח יש מגבלת תנועה וכאבים, ולכן מומלץ להיעזר בבני משפחה או חברים.

  • בחודש וחצי הראשונים – אין להרים משקל מעל 5 ק"ג.
  • עד שלושה חודשים – אין להרים מעל 20 ק"ג כדי לאפשר איחוי מלא של שרירי הבטן.
  • יש להימנע מהתייבשות – שתייה מספקת חיונית במיוחד בשנה הראשונה.
  • חזרה לפעילות ספורטיבית – בהדרגה ובהתאם לקצב ההתאוששות.
  • בשנה הראשונה – אין לצום צום מלא (בהתאם להנחיות רפואיות והלכתיות, המפורטות באתר מתנת חיים).
  • לאחר שנה – ניתן לצום ככל אדם בריא.

לא. תורמי כליה הם אנשים בריאים ואינם זקוקים לטיפול תרופתי קבוע.
עם זאת, מומלץ לעבור בדיקות מעקב שנתיות במרכז הרפואי שבו התבצעה התרומה.

ברוב התרופות אין מגבלות, אך יש לשים לב:

  • משככי כאבים ממשפחת NSAID (כגון נורופן, אדוויל, וולטרן) אינם מומלצים.
  • לפני בדיקות הדמיה עם חומר ניגוד (CT, MRI) יש לעדכן את הצוות הרפואי על כך שהנכם עם כליה אחת.
  • נשים בהריון צריכות להודיע לצוות הרפואי על כך שתרמו כליה.

תורמי כליה אינם מוגבלים בצריכת מזון או משקאות כלשהם, ויכולים להמשיך בשגרת התזונה שלהם ככל אדם בריא.
עם זאת, כמו לכל אדם, לא מומלץ להפריז בצריכת משקאות מסוימים כמו אלכוהול או קפאין.

לא נדרש משטר תזונה קפדני, אך חשוב להקפיד על אורח חיים בריא:

  • שמירה על משקל גוף מאוזן
  • תזונה בריאה ומאוזנת
  • שתייה מספקת – כדי לשמור על תפקוד תקין של הכליה הנותרת ולהימנע מהתייבשות

משרד הבריאות מעניק החזר על 40 ימי משכורת לאחר התרומה, וכדאי לנצל אותם כדי לאפשר התאוששות אופטימלית. לינק

  • החזרה לעבודה משתנה בין אדם לאדם – אין דרך לנבא במדויק את קצב ההחלמה.
  • קצב החזרה לעבודה תלוי באופי העבודה ובעומס הפיזי הנדרש.
  • חשוב להקשיב לגוף ולא לחזור מוקדם מדי, כדי לא לפגוע בתהליך ההחלמה.

כן, אך יש לחזור בהדרגה.

  • בחודש וחצי הראשונים – יש להימנע ממאמץ גופני משמעותי, כולל ריצה ופעילות אינטנסיבית.
  • לאחר מכן, ניתן לחזור לריצות בהדרגה ולהגדיל את טווח הריצה, תוך הקשבה לקצב ההתאוששות של הגוף.

מלכתחילה, לנשים רצוי לתרום כליה לאחר תקופות הלידות עם זאת, אין מניעה להיכנס להריון לאחר תרומת כליה, אך יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד.

  • מומלץ להמתין לפחות שנה מהתרומה לפני כניסה להריון.
  • תקופה זו מאפשרת לכליה הנותרת לגדול ולשרירי הבטן להחלים באופן מלא.
  • הריון לאחר תרומת כליה מוגדר בסיכון מעט גבוה יותר בשל סיכון מוגבר ללחץ דם, רעלת הריון או לידה מוקדמת.

לאחר התרומה ישנה מגבלה על נשיאת משאות מעל 5 ק"ג, ולכן יש לשקול האם נכון לתרום כאשר יש תינוק קטן בבית שזקוק לטיפול צמוד.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את הצורך בהיעדרות של מספר ימים מהבית לצורך הניתוח וההתאוששות הראשונית.

  • תרומת דם ותרומבוציטים – אפשרית כחצי שנה לאחר התרומה.
  • תרומת מח עצם – אין מגבלה, ניתן לתרום.
  • תרומת אונת כבד – בישראל לא מאפשרים לתורמי כליה לתרום כבד בשל הסיכון המוגבר לנזק לכליה הנותרת במהלך הניתוח.

תרומת כליה מותרת רק מגיל 27 ומעלה, מכמה סיבות:

  1. להישאר עם כליה אחת למשך 60–70 שנה זה זמן ארוך, ולכן יש צורך לוודא את יציבות הבריאות של התורם.
  2. ישנן מחלות כליה שמתפתחות רק בגיל 30–40, וסימנים ראשונים להן עלולים להופיע רק בהמשך החיים.
  3. בגיל מאוחר יותר תוכלי לעבור את התהליך בלב שקט ורגוע, כאשר בריאותך יציבה ומוכחת לאורך זמן.

ניתן לשקול תרומת כליה, כל מקרה נבחן לגופו

בדיקת קולונוסקופיה נדרשת לרוב רק מגיל 50 ומעלה או כאשר יש ממצא חשוד בבדיקות קודמות.
הבקשה לבדיקה נעשית מתוך דאגה לבריאות התורם, כדי לשלול מצבים רפואיים שעלולים לסכן את התרומה או את בריאותך העתידית.

עישון אינו מונע בהכרח תרומת כליה, אך קיימת המלצה רפואית חזקה להפסיק לעשן או להפחית את העישון למינימום.

  • עישון גורם להסתיידויות בכלי הדם ועלול לפגוע בתפקוד הכליה.
  • מועמד לתרומה שהוא מעשן יעבור בדיקות תפקודי ריאה כדי לבחון האם הוא כשיר לתרומה.

לאחר הניתוח אין להרים משאות כבדים במשך שלושה חודשים, כדי למנוע פגיעה באזור הניתוח ולאפשר התאוששות תקינה של שרירי הבטן.

  • עובדים פיזיים צריכים להימנע ממאמץ אינטנסיבי שדורש שימוש בשרירי הבטן.
  • חקלאים העובדים בשמש צריכים להקפיד במיוחד על שתייה מספקת ולהימנע מהתייבשות ומכת חום.

לחץ דם גבוה נמדד לעיתים באופן שגוי במרפאה עקב חרדה רפואית או מתח זמני.

  • כדי לבדוק אם מדובר בבעיה אמיתית, יש לבצע בדיקת הולטר לחץ דם (מדידות לחץ דם במשך 24 שעות).
  • אם תוצאות ההולטר תקינות – ניתן להמשיך בתהליך, וכנראה שלחץ הדם היה גבוה רק בגלל התרגשות או גורם נקודתי.

נעשה את מירב המאמצים לתאם את מועד התרומה בהתאם לצרכים האישיים של כל תורם.

תאריך הניתוח נקבע תוך התחשבות בבקשת התורם, אך כפוף גם לזמינות בתי החולים.

לא. משרד הבריאות מפצה את התורמים על אובדן ימי עבודה והוצאות נלוות:

  • החזר כספי עבור 40 ימי משכורת לכל תורם.
  • תשלום נוסף של כ-3,100 ש"ח לכיסוי הוצאות נסיעה שונות. פירוט מלא ניתן לראות בעמוד "זכויות התורמים".

לעיתים, מחוסר הכרות עם תחום תרומות הכליה, חברות הביטוח מערימות קשיים על תורמים או מעלות את גובה הפוליסה.

  • מומלץ לרכוש ביטוחי חיים ובריאות לפני התרומה כדי למנוע תשלום עודף בהמשך.
  • המדינה משתתפת בתשלומים עבור ביטוח בריאות וביטוח חיים למשך חמש שנים לאחר התרומה.

אין דבר טבעי יותר מתרומת כליה של בן להוריו, כחלק מקיום המצווה של "כבד את אביך ואת אמך".

  • עם זאת, אפשר להבין את הסירוב של ההורה, שרגיל להעניק לילדיו ולא לקבל מהם.
  • אם אין מניעה רפואית, אפשר לנסות לשכנע אותו לאפשר לך להעניק לו חיים חדשים.
  • במקרים מורכבים, מתנת חיים מסייעת למשפחות להתמודד עם ההתלבטות וההשלכות הרגשיות של התרומה.

בן משפחה שמעוניין לתרום נדרש לעבור בדיקות יסודיות ומקיפות כדי לוודא שאינו בסיכון לאותה מחלה.

  • הצעד הראשון הוא שלילת מחלה גנטית-תורשתית שעלולה להשפיע על בריאותו בעתיד.
  • אם נמצא שהוא בריא, הוא עובר את אותן בדיקות כמו כל תורם.
  • במידה והוא עומד בקריטריונים הרפואיים, הוא יכול לתרום כליה.

לפי מדיניות משרד הבריאות, כאשר אדם תורם כליה, בני משפחתו הקרובים (הורים, אחים, בן/בת זוג וילדים) מקבלים קדימות בתור להשתלה במקרה שיזדקקו לכליה בעתיד.

  • אם חלילה אחד מבני משפחתך הקרובה יזדקק לתרומה, הוא יקבל קדימות בתור להשתלה בזכות התרומה שלך.
  • כללי הקדימות חלים גם על התור להשתלה במתנת חיים.

במקרים בהם אין התאמה רפואית יש אפשרות לבצע "תרומה בהחלפה":

  • התורם מעניק כליה לחולה אחר, ובתמורה אחותו מקבלת כליה מתורם אחר בתהליך מקביל.
  • במצבים כאלו, שני ניתוחי התרומה מתבצעים בו-זמנית, כדי להבטיח הצלחה מלאה.

בדרך כלל, מי שנולד עם כליה אחת חי חיים מלאים ובריאים ואינו זקוק לשום התערבות רפואית מיוחדת. ההחלטה על תרומה במקרים כאלה היא אישית ומצריכה ייעוץ פרטני עם מומחים רפואיים.

לא. לצערנו, יש חולים רבים הממתינים להשתלה, ולכן תמיד תהיה התאמה לחולה כלשהו.

כליה מתורם חי מחזיקה בממוצע כ-20 שנה, ולעיתים אף יותר.
אורך החיים של הכליה מושפע מכמה גורמים:

  • שמירה על הנחיות רפואיות
  • מעקב רפואי סדיר במרפאה המטפלת
  • מודעות של המושתל לבריאותו
  • מחלת הכליות הראשונית או מחלות רקע נוספות
  • מחקרים מראים שלכליה מתורם חי יש תוחלת חיים גבוהה יותר מאשר כליה מתורם נפטר.

התורם והחולה עוברים בדיקות מקיפות כדי להבטיח סיכויי הצלחה מקסימליים להשתלה.

  • כאשר סיכויי ההצלחה נמוכים, התרומה לא תאושר.
  • לעיתים ניתן לבצע טיפול להורדת רמות הנוגדנים לפני ההשתלה.
  • במקרים נדירים, ייתכן שהכליה לא תשרוד לאורך שנים רבות, אך גם במקרים אלו החולה יזכה לתקופה משמעותית ללא דיאליזה.

לפני האישור להשתלה, כל חולה עובר בדיקות יסודיות כדי לוודא שהכליה החדשה תחזיק מעמד בצורה מיטבית.

ישנן מחלות בודדות שעלולות להשפיע על הכליה המושתלת, אך גם במקרים אלו הרפואה המודרנית מספקת פתרונות שמפחיתים את הסיכון.

בכל שלב בתהליך אתה רשאי לפרוש, אפילו עד רגע הכניסה לחדר הניתוח.

  • מדובר בהחלטה משמעותית, ותחושות של רגליים קרות הן טבעיות לחלוטין.
  • מומלץ לשתף את צוות מתנת חיים או את המלווה האישי – הם יוכלו לעזור לך להבין אם מדובר בחשש רגעי או בשינוי אמיתי של ההחלטה.

זו שאלה אישית ומורכבת, ולכל אחד יש דרך שונה להתמודד עם הנושא.

  • יש תורמים שמעדיפים לספר להורים לאחר התרומה, כשהם כבר אחרי ההחלמה.
  • אחרים בוחרים שלא לספר כלל, בעיקר אם מדובר בהורים מבוגרים, כדי למנוע מהם דאגה מיותרת.
  • פעמים רבות, החשש של ההורים מתחלף בשמחה וגאווה אחרי התרומה, כשהם רואים את המשמעות האדירה של המעשה של בנם או בתם.
  • בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם מלווה אישי או עם צוות מתנת חיים כדי לשקול את ההחלטה בצורה נכונה.

אל תתרום!

  • תרומת כליה היא החלטה משמעותית שמשפיעה על חיי שני בני הזוג.
  • אם יש התנגדות נחרצת, עדיף לא לתרום מתוך כבוד הדדי ושמירה על שלום המשפחה.

זה תלוי בגיל הילדים וברמת ההבנה שלהם.

  • יש הורים שמעדיפים לספר מספר שבועות לפני הניתוח, כדי להכין את הילדים נפשית.
  • יש כאלה שמספרים רק סמוך לניתוח, כדי למנוע חרדה מיותרת.

כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
אם הילדים רואים שההורים מסתודדים ומבצעים בדיקות רבות, הם עלולים לחשוב בטעות שההורה חולה.
ילדים צעירים – מומלץ לספר להם בסמוך לתרומה, בצורה רגועה ופשוטה.
ניתן להפוך את השיחה לחוויה משפחתית, להקשיב לילדים ולשתף אותם בתהליך.
כדאי להסביר מראש שההורה יחזור הביתה חלש לזמן מה אך שהוא בריא ועובר תהליך של החלמה, לא של מחלה.

אם תורם ניגש לתרומה בשלווה ובביטחון, זה מקרין גם על הילדים, והם יכולים להרגיש גאווה על כך שהוריהם עושים מעשה כה משמעותי.