זה עתה נודע לך כי אתה או בן משפחה קרוב זקוקים להשתלת כליה.
אם זו הפעם הראשונה שבה נחשפת לנושא, טבעי שתחוש חשש מפני הלא נודע. רוב האנשים אינם בקיאים במחלות כליה, דיאליזה והשתלות, ולכן חוסר המידע מעורר פחד.
עם זאת, לחשש הזה אין הצדקה במציאות. השתלת כליה היא תהליך פשוט בהרבה ממה שרבים סבורים. הודות להתקדמות הרפואה ולניסיון הרב שנצבר, מתבצעות כיום אלפי השתלות כליה ברחבי העולם מדי שנה, ורובן מסתיימות בהצלחה מלאה.
ביותר מ-95% מהמקרים ההשתלה מצליחה, והחולה חוזר לחיים כמעט רגילים, עם מעט מאוד מגבלות בתזונה ובאורח החיים.
השתלות כליה מתבצעות בגופם של חולי אי ספיקת כליות והצלחתן פותרת את החולים מצורך בדיאליזה ומקנה להם איכות חיים כמעט זהה לזו של אדם בריא. מאז המצאת השיטה להשתיל כליות ולשמרן בגופם של המושתלים, חדלו חולי הכליות להיות חשוכי מרפא, והפציע להם אור בקצה המנהרה.
במסגרת הניתוח נלקחת כליה מתורם חי או מת ומועברת אל גופו של המושתל, שם היא ממלאת תפקיד דומה לזה של כליה מקורית. הכליה המושתלת אינה מחליפה את הכליה הקיימת, כלומר לרוב אין צורך להסיר את הכליות בגופו של המושתל. אנשים נולדים עם זוג כליות הממוקמות בצידי הגב התחתון. הכליה המושתלת ממוקמת באזור הבטן התחתונה.
מדובר בהליך רפואי מורכב, שכן לא די בהשתלה עצמה כדי להבטיח את שיקום בריאותו של החולה. על גופו לקלוט את האיבר החדש, ומטבע בריאתו מנסה הגוף לדחות את השתל בהתייחסו אליו כאל גוף זר, ולשם כך מוחלשת מערכת החיסון באופן יזום. בחלק מן המקרים ההשתלה אינה מצליחה והחולה שב לטיפולי דיאליזה. בעקבות זאת לעיתים נדירות הוא אף עלול לאבד את חייו כתוצאה מזיהום פשוט, שמערכת החיסון שלו חלשה מכדי להתמודד עימו.
ההמתנה להשתלת כליה מתורם נפטר בישראל ארוכה מאוד, ונמשכת כיום בין חמש לשבע שנים בממוצע – בהתאם לסוג הדם ולגורמים נוספים. בכל שנה, רשימת הממתינים מתארכת עוד יותר.
אמנם קיימת אפשרות לעבור השתלת כליה מתורם נפטר במדינות מסוימות, בעיקר בעולם השלישי, אך לא לכל החולים הדבר אפשרי. מצבם הבריאותי של חלקם אינו מאפשר נסיעה, ואחרים אינם מתאימים להשתלה במדינות אלו בשל נוגדנים בדמם או שיקולים רפואיים אחרים. בנוסף, רמת הרפואה במדינות אלו נמוכה משמעותית בהשוואה לישראל, וכך גם הצלחת ההשתלות.
האופציה המומלצת – השתלת כליה מן החי, מבן משפחה, מכר או תורם אלטרואיסטי.
סיכויי ההצלחה בהשתלות כליה גבוהים יחסית. והם משתפרים ללא הרף – עם התקדמות הרפואה והניסיון שנצבר.
בהנחה שהתרומה ניתנה מאדם חי: בקרב 9 מתוך 10 מושתלים, הכליה תמשיך לתפקד בשנה הראשונה ובקרב 8 מתוך 10 היא תתפקד גם בחמש השנים הבאות. בקרב כמחצית מהמושתלים, תמשיך הכליה לתפקד גם לאחר 25 שנים. אם זו כליה של תורם מת, היא תחדל לתפקד לרוב, כעבור כ – 10 שנים.
כליות מושתלות יכולות לתפקד במשך שנים ארוכות, אולם כאמור, בשלב מסוים הגוף דוחה את הכליה. אין זה קורה בין רגע, זהו תהליך הקרוי "דחייה כרונית", שבסופו נאלץ החולה לשוב לטיפולי דיאליזה.
