המעשה של תרומת כליה הוא אינו דבר של מה בכך. ההחלטה על תרומה צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת מתון ומחושב, מאחר ומדובר בצעד משמעותי העתיד להשפיע רבות על התורם ומשפחתו במגוון היבטים שונים.
מהרגע שבו התקבלה ההחלטה על תרומה עתיד התורם לעבור תקופה ממושכת הכוללת בדיקות רבות ומקיפות, שנועדו להבטיח את כשירותו של התורם לתרום ואת איכותה של התרומה. המטרה בבדיקות הללו היא לוודא שמצב בריאותו של התורם אכן מאפשר תרומת כליה, מבלי שהתרומה תפגע באיכות חייו ובריאותו גם בטווח הרחוק – בשנות הזקנה והשיבה. על התורם להיות מודע לכך שהתהליך עשוי לקחת כמה חודשים, ועליו להיות מוכן לאותה תקופה.
לאחר הניתוח עצמו באים ימי האשפוז, ולאחר מכן – תקופת החלמה, המגבילה את הכושר הגופני של התורם בבית ובעבודה. גם בתום חופשת ההחלמה חלות על התורם מגבלות בכל הנוגע לפעילות גופנית מאומצת, העשויות להמשך שבועות מספר, בהתאם לגיל ולקצב ההתאוששות.
את ההחלטה לתרום כליה צריך התורם לקבל בעצמו מתוך רצון חופשי, לאחר שהוא קיבל את כל המידע הדרוש על מנת להגיע להחלטה מושכלת, ולא מתוך לחץ מצד גורם חיצוני כלשהו. כמו כן, החלטה צריכה להיות מגובה בתמיכה מלאה מבן הזוג. בלתי אפשרי לבצע צעד מהותי ורגיש כתרומת כליה כאשר בן הזוג מתנגד לכך. הסכמת ההורים מעניקה גם כן תמיכה טובה למעשה, אולם זו החלטה אינדוודואלית מתי לשתף את ההורים. תמיכת המשפחה והסביבה מסייעת בזמן התקופה טרום הניתוח, אולם היא הכרחית לאחר מכן – על מנת להבטיח התאוששות מלאה, נפשית ופיזית.
אל התרומה מתלווה תמיד גם פחד וחשש. מדובר בתחושה הגיונית ומובנת לגמרי, לאור כך שהתורם – אדם בריא לחלוטין – עומד להיכנס מרצונו אל חדר הניתוח, ולהיפרד מאחד מאבריו. לדעתנו, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפחד היא באמצעות הידע. תרומת כליה היא תהליך בטוח למדי; ככל שיודעים עליו יותר, כך מתמעטת תחושת הפחד מפניו, והחששות הולכים ונמוגים. אנו ממליצים בחום לכל מי שעומד בפני ההחלטה לתרום כליה ללמוד ולאגור ידע על הנושא, ולהכיר את התהליך, הסיכונים והמשמעויות. אנו מקווים שהעמודים הבאים ישמשו לכם לעזר. מומלץ מאוד גם לשוחח עם אדם שעבר כבר את התהליך לפניכם.
אל מול כל הקשיים והחששות, עומדת התחושה העילאית שאין שני לה, אותה חשים אלו שתרמו כליה. ההרגשה המדהימה כי אי שם מסתובב לו אדם שהכליה שלי מחייה אותו 24 שעות ביממה.
שהחזרתי מישהו למעגל החיים, לחיק משפחתו.
שהענקתי לו חיים בריאים ונורמלים.
שחסכתי ממנו שנים של סבל וכאב.
אין מילים שיוכלו לתאר את עוצמת הרגשות שאותם חווה אדם שזכה לתרום כליה ולהעניק חיים. פעמים רבות אנחנו שומעים מתורמים שתרמו: לו היינו יכולים – היינו תורמים שוב!
אדם המעוניין לתרום כליה עובר סדרה ארוכה של בדיקות רפואיות מקיפות. בדיקות אלו נועדו לוודא שהתרומה לא תפגע בבריאותו של התורם ובאיכות חייו גם בטווח הארוך.
חשוב לוודא שהתורם אכן בריא במיוחד על פי כל קנה מידה, ואין לו בעיות בריאותיות אפילו קלות – כאלו שכרגע אינן נחשבות כמחלה, אך עלולות להתפתח במהלך השנים, ולהחמיר כתוצאה מתרומת כליה.
אנשים שנדחו מלתרום כליה מחמת שיקולים בריאותיים, עשויים להיות אנשים בריאים לחלוטין, אך תרומת כליה עלולה לסכן אותם או לפגוע בבריאותם.
הקריטריונים העיקריים הנוגעים לתרומת כליה הם מצב בריאותי כללי טוב, ותפקוד כליות תקין. ישנה הקפדה מיוחדת בנוגע למשקל גבוה, מחלת הסוכרת ולחץ דם גבוה, שהם הגורמים העיקריים למחלות כליה. על בית החולים לוודא כי התורם אינו שייך לאף אחת מקבוצות הסיכון הללו.
בבואכם להציע עצמכם כמועמדים לתרומת כליה תתבקשו לענות על שאלונים ולערוך כמה בדיקות ראשוניות, אשר יבררו כי אכן מצבכם הבריאותי תקין. במידה ותהיו מתאימים לקריטריונים הבסיסיים, תופנו להליך בירור מקיף וארוך הכולל בדיקת התאמת רקמות, הערכה פסיכולוגית, ובדיקות גופניות נוספות. כל זאת – על מנת להבטיח ככל האפשר את שלומכם ובריאותכם. להלן תוכלו למצוא מידע מפורט באשר לבדיקות הצפויות ואופן ביצועם.
מה הסיכון הכרוך בתרומת כליה?
אף כי תרומת כליה מן החי התבררה כפעולה בעלת רמת סיכון נמוך מאד, עם זאת היא אינה חפה לחלוטין מסיכון.
הסיכונים בתרומת כליה נחלקים לשני תחומים:
נרחיב מעט אודות כל אחד מהם:
1. הניתוח
כל ניתוח, גם ניתוח קל כמו ניתוח פלסטי, כרוך בכאבים, קשיים וסיכונים. הסיכונים העיקריים הם סיכוני
הרדמה, דימומים וזיהומים. בניתוח של תרומת כליה, סיכונים אלו אינם גבוהים, מאחר ומדובר בניתוח שמתבצע בשיטה הלפרסקופית – זעיר פולשנית – שאז החשיפה לזיהומים היא קטנה יותר. יתר על כן, שיטות ההרדמה המתקדמות הקטינו, בעזרת השם, את סיכוני ההרדמה. וטכניקות רפואיות חדישות לצד תרופות שפותחו באחרונה, מספקות מענה מניח את הדעת לסיכוני הדימום. בספרות הרפואית מקובל לציין את גובה הסיכון לתמותה בהרדמה כעומד על מקרה אחד ל ,3,000 אך במקרה של תורם כליה, שהוא אדם בריא לחלוטין, הסיכון הוא נמוך הרבה יותר, וזהו שיעור נמוך מאוד לפי המקובל ברפואה.
לסיכום: הסיכון הכרוך בניתוח הוא נמוך, אפילו נמוך מאד, אבל קיים. ויש לקחת זאת בחשבון בטרם קבלת ההחלטה לתרום.
כששואלים תורמי כליה על נכונותם ליטול סיכון, רבים משיבים כי פעולות רבות שאנו עושים בחיינו כרוכות בנטילת סיכון.
לעיתים מזומנות, הסיכון אף גדול יותר: הסיכון בלידה, דומה לזה של תרומת כליה, והסיכון בלידה בניתוח קיסרי, גדול פי כמה מתרומת כליה.
2. להישאר עם כליה אחת
ישנה שאלה המקננת בראשו של כל אדם המעוניין להיבדק לתרומה: מה יהיה אם אני בעצמי אזדקק לכליה שתרמתי?
הסיכוי שתורם כליה יצטרך בעצמו השתלת כליה, הינו אפסי. וכמה סיבות לדבר:
ומה אומרים על כך המחקרים?
במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות נעשו מחקרים רבים שבדקו מה הן ההשלכות של תרומת כליה על בריאותו של התורם, וכמו בכל דבר הם אינם תמימי דעים, וישנן מסקנות שונות במקצת בין המחקרים השונים.
המחקרים עצמם נכתבו בשפה האנגלית המדעית, והם משתרעים על פני מאות עמודים של מחקרים ונספחים. משום כך ביקשנו מרופאים נודעים כי ינסו להביא את הדברים בשפה המתאימה לכלל הקוראים,ולסכם עבורנו את המאמרים.
תודתנו נתונה לפרופסור ג'פרי בונר, מוותיקי ובכירי המומחים למחלות כליה בישראל על מאמרו המקיף, לד"ר קרן צוקרט מומחית לנפרולוגיה והשתלות כליה מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים על מאמרה העדכני, ולגברת חגית קרוג ז"ל, מומחית לביולוגיה על תרגום מקצועי ועזרה בהנגשת החומר לכלל האוכלוסיה.
פרופ' ג'פרי בונר יועץ נפרולוגי במרכז בלדריצ'י לטיפול ומחקר בסוכרת,מרכז רפואי צאנז, בית החולים לניאדו, נתניה.
מהן ההשלכות הבריאותיות של כריתת כליה?
אם ברצוננו לקדם את נושא השתלת הכליות מתורמים חיים אנו צריכים להיות בטוחים שכריתת הכליה לא פוגעת בתוחלת החיים ואיכותם אצל התורם.
בספרות הרפואית ידוע מזה שנים רבות שאם תינוק נולד עם כליה אחת, הרי כליה זו תתפתח ותהיה גדולה יותר מכליה רגילה. כמו כן אם כורתים כליה אחת, הכליה הנותרת גדלה בתנאי שהיא לא פגועה בעצמה.
בשנות השמונים נסעתי לארה“ב להשתלמות. התמזל מזלי לעבוד במרכז רפואי עם תכנית מפותחת להשתלת כליות מתורמים חיים ומתורמים מתים. החלטתי לחקור את ההשפעה של כריתת כליה אחת על הכליה הנותרת. במחקר הראשון בדקתי את השפעת כריתת כליה על הגודל של הכליה הנותרת. במשך השנים לאחר הכריתה נצפתה עליה בגודל של הכליה הנותרת. הגיל של התורם לא השפיע על גידול זה. אחר כך בדקנו את השינויים בתפקוד של הכליה הנותרת. צפינו שהתפקוד של הכליה הנותרת עולה בימים הראשונים ועד שלושה שבועות מתאריך הכריתה ומגיע לכ- 66% של סך התפקוד של שתי הכליות. גיל התורם לא השפיע על העלייה הראשונית הזו. במעקב אחרי חולים במשך 4 שנים התברר שקיימת עליה איטית והדרגתית נוספת בתפקוד של הכליה הנותרת, אבל עליה זו תלויה בגיל התורם. מספר הנבדקים שנכללו במחקר זה היה יחסית קטן, אבל כבר אז היה ברור שבתנאי שהתורם בריא חל שיפור בתפקוד של הכליה הנותרת לאחר כריתה, כפיצוי על אבדן של הכליה שנכרתה.
למעשה, בסיכומו של דבר, לתורם כליה יש תפקודי כליה של כ – 260% לאחר התרומה, הרבה יותר ממה שהוא זקוק.
מה בנוגע לתמותה ותחלואה שנלווים לניתוח כריתת הכליה?
כל מנותח חשוף לסיבוכים כתוצאה מהניתוח. החוקרים מסכמים את התמותה סביב ניתוח כריתת הכליה בכ- 0.02% עד 0.03% . כלומר מקרה מוות אחד ל3,000- מנותחים.
מספר זה הוא קטן ביותר, והניתוח נחשב לבטוח ביותר. סיבוכים כגון דימום וזיהום בפצע הניתוח אינם נדירים, אבל ברובם הם סיבוכים קלים ואינם גורמים לסבל.
בסטטיסטיקה האמורה כלולים גם מרכזים רפואיים פחות מנוסים, אבל במקומות יותר מקצועיים ובעלי ניסיון, שיעור הסיכונים והסיבוכים נמוך בהרבה.
מה עם תוחלת החיים לטווח הארוך?
בבדיקת התמותה לטווח ארוך השוו החוקרים את התמותה ותוחלת החיים של תורמי כליות לזו של האוכלוסייה הכללית בהתאמה לגיל ומין של תורמי הכליות. התברר שתמותת תורמי הכליות הייתה דומה לזו של האוכלוסייה הכללית, ובחלק מהעבודות דיווחו על תוחלת חיים ארוכה יותר מהאוכלוסייה הכללית. הסבר אפשרי לתוחלת חיים ארוכה יותר אצל תורמי כליות היא שהתורמים עוברים בדיקות כלליות קפדניות לפני הניתוח והמתאימים הם מובחרים מבחינה בריאותית. וכן יתכן שההקפדה והמודעות לאורח חיים בריא משליכה על תוצאות המחקר.
האם כריתת כליה אחת מגדילה את הסיכון לפתח מחלת כליות כרונית?
הסיכון לפתח מחלת כליות כרונית דומה לזה של האוכלוסייה הכללית. תורמים בודדים בלבד פתחו מחלת כליות בשנים לאחר התרומה.
בטבלה הבאה סוכמו נתונים מתוך מספר מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות, החשובים והמוסמכים שבהם.
